Rapoo- It solutions & Corporate template

04-9856699

צור קשר

saar@ksaar.org.il

שלח דוא"ל

  
 קיבוץ סער - 2011

עם ראשית העשור השני של שנות ה-2000, לאחר עשור שנים בו השלים הקיבוץ תהליכי שינוי רבים נמצא קיבוץ סער בראשיתה של תקופה חדשה לקיומו.

תהליכי השינוי החלו לקראת סוף שנות ה-90, שהיו שנות היציאה מתקופת "משבר הקיבוצים",שהורגש היטב, כבר החל ממחצית שנות ה-80, גם בקיבוץ סער.

את תהליכי השינוי שעבר הקיבוץ ניתן לחלק לשתי קטגוריות.

הקטגוריה הראשונה כוללת שורה של שינויים דרמטיים שבמרכזם אימוץ מודל ההתפרנסות "רשת הביטחון", המאפשר לכל פרט לנהל את חייו באופן עצמאי ועל פי רמת השתכרותו. בנוסף העביר הקיבוץ את הבעלות על דירות המגורים לחברים והוא גם מאפשר לחברים להנות מרווחי העסקים המשותפים. לצד המהלכים הללו ממשיך הקיבוץ לקיים רשת ביטחון כלכלית – סוציאלית המבטיחה קיום הוגן לחברים בהווה ובעתיד ומנגנוני עזרה הדדית בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והסיעוד.

הקטגוריה השנייה כוללת שלושה תהליכים להגדלת והצערת אוכלוסיית היישוב. התהליך הראשון היה בניית שכונות מגורים חדשות בהן גרות 62 משפחות שבנו בקיבוץ את ביתן. התהליך השני היה הקמת "אגודה קהילתית" אשר מאגדת בתוכה את כל מתיישבי הקבע בקיבוץ (חברי קיבוץ ודיירי קבע בשכונות). התהליך השלישי הוא חידוש הקליטה המסורתית לחברות מלאה בקיבוץ. תוצר התהליכים האלה ברור לכל עין. אם בשנת 2000 חיו בקיבוץ 140 תושבי קבע בוגרים (חברים בלבד) שממוצע גילם היה אז 55 והיום 65, הרי שהיום חיים בקיבוץ 250 תושבי קבע שממוצע גילם הוא 40.

תחומי החיים המשותפים לכלל אוכלוסיית הקיבוץ הם שלושה: תרבות, חינוך, ניהול מוניציפאלי.

תרבות 

בקיבוץ פועל צוות תפו"ח (תרבות פעילות וחברה). הצוות דואג לציון חגי ישראל ופעולות תרבות נוספות המשתפות את כלל האוכלוסיה – ילדים ומבוגרים.

חנוך

הקיבוץ מקיים מערכת חינוך ענפה ומוצלחת במיוחד מגיל 0 ועד 18, המושתתת כל כולה על ערכי החינוך הקיבוצי המפורסם. במיוחד יש לציין את פעילות הילדים והנוער לאחר שעות הלימודים ובחופשים.

ניהול מוניציפאלי

כל תושבי הקבע בקיבוץ (חברי קיבוץ ותושבי שכונות ההרחבה) חברים ב"אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית". חברי האגודה בחרו ועד הנהלה ויו"ר. ההנהלה, באמצעות אסיפת חברי האגודה גובה מכל בתי האב אגרת אגודה ומספקת שירותים משותפים, שעליהם הוחלט. ועד הנהלת האגודה מנהל גם, יחד עם הנהלת הקיבוץ, את "הוועד המקומי", שהוא הזרוע הארוכה של המועצה האזורית ביישוב. החל משנת 2012 יעבור ניהול הוועד המקומי לניהול מלא של האגודה השיתופית הקהילתית.

 

 

 

 

 
 מיקום: כ 3 ק"מ צפונית לנהריה

עליה על הקרקע: 6 באוגוסט 1948

 

היסטוריה :

קיבוץ סער נוסד על ידי חניכי תנועת השומר הצעיר בארץ, יחד עם חניכי חברת הנוער הארץ ישראלית הראשונה, שהתחנכה בקיבוץ תל עמל (לימים קיבוץ ניר דוד), וחניכי חברת הנוער, פליטי השואה מקיבוץ כפר מנחם .

גרעינו של הקיבוץ קיבל את הכשרתו בשנים 1946-1947 בקיבוצים רוחמה ועין המפרץ, כאשר עיניו נשואות להגשמת רעיון חדש: הקמת קיבוץ דייגים לחוף הים, המשלב עבודת דייג ימי עם חקלאות מודרנית .

בסערת מלחמת השחרור, בעוד חבריו פזורים ברובם ביחידות הפלמ"ח, הפל"ים ולימים – חיל הים, וכתגבורת למגיני קיבוץ יחיעם הנצור, התקבלה פניה של מוסדות התנועה לתפוס זמנית גבעה השולטת על הכביש צפונית מנהריה שזה עתה נפרץ. ב – 6 באוגוסט 1948 עולה הגרעין לגבעה זו, ומשתכן במבנים נטושים של מחנה בריטי לשעבר (לימים גבעת טרומפלדור). עם שחרור הגליל כולו, הוחלט להשאיר את הקיבוץ בגליל המערב .

לאחר דיונים רבים בין מצדדי ההתיישבות על החוץ (מפרץ אכזיב היום), לבין מצדדי ההתיישבות בצמוד לאדמות, אך קרוב ככל האפשר לים – גברו האחרונים .

ב – 2 בנובמבר 1952 חגגנו את עליית הקיבוץ על גבעה חשופה שמצפון למחנה הבריטי הנטוש .

מיד עם הגיענו לגליל המערבי, הוקמה קבוצת דייג חופי שפעלה בסירות וסירות מנוע ממפרצי אכזיב. קבוצת חברים שניה קיבלה הכשרה בדייג מכמורת על ספינות זרות .

בשנת 1949 הגיעה ארצה ספינתנו הראשונה "שומריה" המתאימה לדייג במים עמוקים, ואשר שטח עבודתה השתרע מחופי סיני עד חופי תורכיה ובסיסה היה בנמל חיפה .

בשנת 1955 הגיעה ארצה ספינת מכמורת שניה לקיבוץ, "סער" שמה, והיא היתה משוכללת בהרבה מאחותה "שומריה". ענף הדייג, תפס עתה מקום מרכזי במערך המשקי והחברתי של הקיבוץ. במקביל הוקם הבסיס למשק חקלאי מגוון: גידולי שדה, פרדסים, מטעי בננות ומשק בעלי חיים" לול ורפת .

בגלל רווחיות נמוכה ביותר בענף הדייג, ומפני שהוצאת מיטב האנשים בקיבוץ לעבודה בדייג פגעה קשה במרקם המשקי והחברתי, הוחלט בתום 10 שנים של מאמצים אישיים וקיבוציים ממושכים, לחדול מהעיסוק בדייג ולהתרכז בבניית תשתית חברתית בריאה לקיבוץ, ומשק חקלאי שיבטיח את עתידו הכלכלי .

 

אוכלוסיה :

בהרכב האוכלוסיה חלו כמובן שינויים במשך השנים .

מיד עם הקמתו, הצטרפו לקיבוץ חברי גרעין "להבה", מחניכי התנועה ברומניה ובבולגריה שהתחנכו בחברת נוער בקיבוץ ניר דוד .

בשנת 1954 הצטרף לקיבוץ גרעין "החותרים", שחבריו היו בוגרי הקן הימי של השומר הצעיר בתל אביב, ובוגרי קן השומר הצעיר בחדרה .

אחריו, בשנת 1963 הצטרף גרעין "געש" מארגנטינה, ובמשך השנים הצטרפו גרעינים נוספים מתנועת השומר הצעיר בארץ ובארצות דרום ומרכז אמריקה .

כמו כן, הצטרפו כחברים בוגרי חברות נוער שהתחנכו בקיבוץ ובקיבוצים אחרים, בני הקיבוץ שנולדו והתחנכו בו ושהחליטו לבנות בו את ביתם וכן משפחות ואנשים בודדים אשר בחרו בסער כבית.

 

 

 

 

 

"הקוטרים" של קיבוץ סער
בצוות : מזמרים ומציגים – שייקה, איציק, שלמה, רותי, צביקה, אורה, יצ`ו ז"ל, שוליק ז"ל לווי מוסיקלי –חליל- זיוה אלעזרי אקורדיון - שלמה תלבושות ורקויזיטים – מקסימה מיום הקמת הקיבוץ- בשלהי שנת 1948 –ליוו פזמונים שעניינם הוי הקיבוץ, את חיינו, במשך השנים התגבשה להקה שנקראה "להקת הקוטרים". חברי הלהקה חיברו את מילות השירים למנגינות קיימות, למעט השיר –ביתי בקיבוץ-שיר אהבה לקיבוצנו – שאת המנגינה חיבר המלחין דב זלצר- שהיה בעבר חבר קיבוץ סער. הפזמונים העלו ברוח היתולית –ובלב אוהב-בזמר, בהצגה ובנגינה, פרקי חיים, עקצו ובקרו תופעות שונות, נתנו ביטוי לחגים לחתונות והתיחסו גם ל"בעיות עקרוניות" ... רוח הצוות שליותה את היצירה העצמית ואת ההופעות הוסיפה רבות ופלפלה וגיוונה את חיי היום יום ואת החגים. פיסגת ההופעות היו ימי ההולדת "העגולים" של הקיבוץ, שאז הופקו מופעים מהוקצעים של העלתם נעזרו ה"קוטרים" בבמאים ומוסיקאים מקצועיים מבחוץ. עם המופעים האלה יצאה הלהקה לסבוב הופעות ביישובי האזור ואף באזורים אחרים. הלהקה התמידה בהופעותיה במשך כ-40- שנה, ילדי הקיבוץ והצעירים/ות ידעו בעל פה לא מעט מהפזמונים
 

saar abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות